ביאור:ירמיהו לט
קיצור דרך: a1139
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו לט)
א
בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי טבת, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם, וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ.
{ס}
ב
בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי תמוז בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, הָבְקְעָה הָעִיר.
ג
וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ אחד משערי ירושלים: נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר סַמְגַּר־נְבוּ כנראה שם המקום בו גר, שַׂר־סְכִים רַב־סָרִיס אחראי על הסריסים, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב־מָג אחראי על הקוסמים (במקרה שמו זהה לשמו של השר הראשון ברשימה), וְכָל שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל.
ד
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכֹל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתָיִם שער שהיה מוקף בשתי חומות גבוהות, וַיֵּצֵא צדקיהו ואנשיו דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה לכיוון הערבה.
ה
וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וַיִּקְחוּ אֹתוֹ, וַיַּעֲלֻהוּ אֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים האשים אותו בבגידה, ושפט אותו למיתה.
ו
וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו, וְאֵת כָּל חֹרֵי שרי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל.
ז
וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם בשלשלאות לָבִיא כדי להביא אֹתוֹ בָּבֶלָה.
| ירמיהו אל מול חורבות ירושלים, הוראס ורנה, 1844 |
ח וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּית הָעָם בתי העם (ויש מפרשים שהכוונה לבית המקדש) שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ, וְאֶת חֹמוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם נָתָצוּ. ט וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, וְאֶת הַנֹּפְלִים שהסגירו את עצמם אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו, וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים, הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אחראי על עונשים והוצאות להורג (בדומה לפוטיפר - בראשית לז לו) בָּבֶל. י וּמִן הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה, הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, וַיִּתֵּן כדי שיוכל לקחת מהתוצרת החקלאית לחיליו לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים שדות פוריים בַּיּוֹם הַהוּא.
יא
וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יִרְמְיָהוּ, בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לֵאמֹר:
יב
"קָחֶנּוּ, וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע. כִּי (אם) כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ - כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ".
יג
וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב־סָרִיס, וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב־מָג, וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל.
יד
וַיִּשְׁלְחוּ, וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן המיועד להיות ממונה על הנשארים ביהודה - ר' בפרק הבא לְהוֹצִאֵהוּ אֶל הַבָּיִת ביתו של גדליהו בן אחיקם, וַיֵּשֶׁב בְּתוֹךְ הָעָם בקרב אנשי ירושלים.
{ס}
טו
וְאֶל יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר יְהוָה, בִּהְיֹתוֹ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר:
טז
הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: "הִנְנִי (מבי) מֵבִיא אֶת דְּבָרַי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, וְהָיוּ יתרחשו נבואות אלו לְפָנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא.
יז
וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה, וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם.
יח
כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ, וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל, וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, כִּי בָטַחְתָּ בִּי כאשר הצלת את נביא ה', את ירמיהו (בפרק הקודם), למרות שהיה בכך סיכון לך, נְאֻם יְהוָה".
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן הָעִיר" (פסוק ד) - בליל עשרה בתמוז הירח מאיר לאורך רוב הלילה, ולכן ניסו הבורחים לעבור "דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ", בשאיפה שהעצים יסתירו אותם. אך לאחר שיצאו לכיוון הערבה, נתפסו במהרה.
- "וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן" (פסוק יד) - ואילו בפרק הבא: "...וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלַ͏ִם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה. וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים לְיִרְמְיָהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "...וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאזִקִּים... וְשֻׁבָה אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה...", וַיִּתֶּן לוֹ רַב טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ. וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה, וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ." ניתן לראות בפרק הבא פירוט למה שנאמר כאן במשפט אחד. אך יש מפרשים כך (בהשראת המדרש): בתחילה הלך ירמיהו לבית גדליה בן אחיקם, אך מתוך דאגה לעם הוא בחר לנסות לגלות יחד איתם, וחמק לתוך שורות הגולים. נבוזראדן מצא אותו שם והכריח אותו לחזור לבית גדליה.
- נפילת העיר, בריחת צדקיהו ותפיסתו, מוזכרים גם במלכים ב, תחילת פרק כה